הספר החדש QuakeBook מתאר בתמונות ובעדויות אישיות את האסון הכבד ביותר שפקד את יפן. הרעיון לפרסומו החל בציוץ בודד, שהסתיים באסופה מרשימה של עבודות. האסון ביפן, אופיין במסה קריטית של נפגעים מחוברים לרשתות החברתיות, שחלקו את חוויותיהם. "אחד הנוהגים היה להגיב על רעידות אדמה קטנות בטוויטר, ברגע שמרגישים אותם".
מוזר? ישנם אנשים ביפן שלא שמעו מעולם על גוגל, ומנוע החיפוש של יאהו הוא עדיין הפופולארי במדינה. גוגל חשה בשחיקה ארוכה במעמדה והטרגדיה היוותה עבורה הזדמנות להדק את הקשרים ולסייע לנפגעים, במטרה לשקם את המוניטין הפגום שלה. היא רתמה את צי מכוניות הצילום, שעורר בעבר מחלוקת בשל בעיות פרטיות, לתעד את מימדי ההרס ולעקוב מקרוב אחרי השיקום והבנייה מחדש והחלה בפרוייקט הנצחה מרשים של הפצצת הירושימה. אנליסטים: עדיין לא ברור האם מאמצי גוגל ישאו פירות.

750 מיליון משתמשי פייסבוק כבר מזמן מציתים את דמיונם של רבים. גוגל, שראתה כיצד פייסבוק נוטלת ממנה את כתר "חוכמת ההמונים", נחתה כעת עם גוגל +.

מי יותר טוב ממי? מי יוביל? מי יתמוך טוב יותר בפעילות עסקית? ויכוחים עזים מתנהלים כעת בין תומכי גוגל, שאומרים שהיא עשויה לכבוש את טבלת הרשתות החברתיות ומציינים את מצעד היכולות שכבר עומד לרשותה, לעומתם מצביעים תומכי פייסבוק על הקשר בינה לבין מייקרוסופט ול- Baidu ועל רכישת סקייפ.
בפורד, אחת החברות היותר פעילות בזירת המדיה החברתית, שהייתה שותפה לפיילוט העסקי של גוגל+ מאוכזבים, אבל לא סוגרים דלתות

האשטאג הפך לבאזז הכי חם בטוויטר, לכרטיס הכניסה למועדון הגיקים. אאודי היתה אחת החברות הבולטות שהפנימה זאת, וסיימה את קמפיין הפירסום שלה בסופרבול ב- #ProgressIs.

השימוש בהאשטאגס טומן בחובו סיכונים וסיכויים: הוא פונה לקהל המתמצא באינטרנט ושותף לנושאים שעל סדר היום בטוויטר. האשטאג הוא צורת תקשורת, המכניסה את המשתמשים בה "למועדון" מסויים, אבל כמו בכל מועדון, רבים הם אלו הנשארים בחוץ מחוסר הבנה, או חוסר עניין. השימוש בהאשטאג, נפוץ יותר בארה"ב, במערב אירופה וביפן, ונמצא בחיתוליו בישראל. אולם כמאמצים סדרתיים של טרנדים בינלאומיים, נראה שגם האשטאג יעשה עלייה, בעזרתם האדיבה של משרדי הפרסום והיועצים למדיה חברתית

אומרים שטוויטר לא "תפס" בישראל ושפייסבוק שולט בעניינים. אולי זה נכון כשמדובר בכתיבה ושיתוף חברים אך מאוד לא מומלץ להמעיט בערכו של המיקרובלוג כמקור מידע וספק חדשות הכי מהיר, מעודכן ואותנטי. מי שיודע אחרי מי לעקוב, מקבל מידע לא מאתרי חדשות, אלא ממי שיוצר את החדשות. השנה, זה נכון לגבי כל תחום שתחשבו עליו: משופינג ועד פוליטיקה, ובוודאי לגבי מדיה, פרסום ושיווק.

אז מי הם האנשים "הנכונים" ששווה לעקוב אחריהם בטוויטר? אלה גרין משרטטת את רשימת ה-Must, שכל איש שיווק חייב לפחות לדעת על קיומה ועדיף לעקוב אחריה בקפדנות כדי להשאר מעודכנים בכל הנעשה בתעשית השיווק הגלובלית. בינתיים, מככבים בה בעיקר אמריקאים, אבל מי יודע מה יקרה בשנה הבאה.

האם אתה כרגע בוחן אפשרויות השקעה בחברות ישראליות? "אחרי הראיון הזה, אני חושש שאף חברה ישראלית לא תרצה לדבר איתי". למנכ"ל Garage Ventures – קרן הון סיכון המשקיעה במיזמים בשלבים מוקדמים, ואחד האנשים המעניינים הפעילים כיום ברשת החברתית למעלה מ- 310,000 עוקבים בטוויטר והבלוג שלו דורג בין 2000 הבלוגים המשפיעים ביותר בעולם.
לשרון לוי-מצקין הוא משיב מה דעתו על שיווק ישראלי, איך הוא רותם את המדיה החברתית לטובת עסקיו, מהי דעתו על דו"ח גרטנר הקובע ש-70% מהקמפיינים החברתיים ייכשלו ומסרב לתת תחזית על המגמות הטכנולוגיות לשנת 2011. ראיון מחוץ לקופסה.

אם מדובר על Whole Foods Market אז התשובה היא חיובית. הסופרמרקט למזון אורגני, היה בעת הקמתו ב-1980, בין הבודדים מסוגו בארה"ב, והעסיק רק 19 עובדים. כיום זו הרשת הקמעונאית למזון אורגני הגדולה בארה"ב, בה מועסקים מעל ל-52,000 עובדים, הפרושים בכ-300 סניפים בארה"ב, קנדה ובריטניה. הרשת, שמיתגה עצמה כרשת מזון אורגני וטבעי מספר אחת בעולם, זוכה לאהדת הציבור (ולא בגלל מחירים זולים) ומהווה את מקום העבודה שכולם רוצים לעבוד בו (13 שנים ברציפות). שקיפות, פתיחות, אחריות חברתית, היו אצלה חלק מהקוד הגנטי ולכן היא ביצעה קפיצה מרשימה לעולם הרשתות החברתיות: היא מלהטטת בין כחצי מיליון "חברים" בפייסבוק ועשרות חשבונות טוויטר, ופעילות בבלוגים, בפליקר וביוטיוב, מעדכנת את לקוחותיה עם מתכונים בריאים, מדווחת על קמפיין חברתי בינלאומי לו היא שותפה וזוכה לאלפי תגובות לשאלות שהיא שואלת. אלה גרין משרטטת דיוקן של חברת Low-tech , שהמדיה החברתית כאילו נוסדה עבורה

בריאן סוליס, הגורו החדש של המדיה החברתית, בראיון בלעדי ל- BuzziNews

לסוליס למעלה מ-76,000 עוקבים בטוויטר, למעלה מ-10,000 חברים בפייסבוק, הרבה מאוד הופעות בטלוויזיה, בבלוגים ובכנסים בינלאומיים וספר חדש ( "Engage!") שרואה אור בימים אלו, ועוסק באסטרטגיות בעולם המדיה החדשה, כאשר את ההקדמה לספר כתב לא אחר מאשר אשטון קוצ'ר.
לשרון לוי-מצקין הוא משיב על ההבדלים בין מדיה חברתית לניו מדיה, יישום מודלים כלכליים על מידת תשומת הלב של גולשים, מדידת הצלחה ברשתות החברתיות, מה עדיף לחברות B2B, ומעניק טיפים לכל מי שרוצה לעסוק במדיה החברתית

היום כבר ברור: שיווק במדיה חברתית הוא לא עוד טרנד חולף אלא הכרח כשמדובר במותגי צריכה ואפילו חברות B2B, שלא לדבר על "מוצרי" תקשורת. אך לא כולם מנצלים את הפוטנציאל העצום של המדיה החדש: חלק מפחדים מסיכוני החשיפה הטוטאלית, חלק רוצים לקפוץ למים אך לא יודעים איך או עדיין מחפשים את ה-"social media guru" שלהם. יש כאלה שניסו קצת בעצמם, פתחו פרופיל בפייסבוק ואפילו עדכנו אותו כמה פעמים וצברו כמה מאות חברים אך לא ראו בזה שום תועלת. ויש כאלה שפשוט לא נונתים לפעילות הזאת חשיבות רבה מספיק כדי לעשות צעדים רציניים בכיוון ההצלחה החברתית. אז מה הם החברות והמותגים שלא רק הבינו את חשיבות העניין אלא גם הפנימו את כללי המשחק והפכו למצטייני הרשת החברתית הישראלית? מה הם עושים ולמה זה עובד להם?

ג'וּן טוויטי-סיפל, מורה בתיכון במסצ'וסטס, ארה"ב למדה את הלקח בדרך הקשה. היא פרסמה אמירות קשות על מקום עבודתה, תלמידיה, הוריהם ורגשותיה בנוגע למקום עבודתה, על גבי דף הפייסבוק שלה. למרות שחלק מהפוסטים היו בני למעלה מחצי שנה, לקח בדיוק יום אחד לוועד ההורים של בית הספר לדרוש, ואף לקבל, את פיטוריה. גורל דומה ותביעה משפטית זימן לשני עובדים של דומינוס פיצה, לאחר שאלו הצטלמו כאשר הם תוחבים לאפיהם גבינה ונופחים על בצק פיצה, שהיה בדרכו ללקוח.

שיחות שהיו בעבר נחלתן של שיחות סלוניות או שיחות דיסקרטיות בין חברים, הפך לנחלת הכלל, עם התפתחות במות חברתיות כדוגמת פייסבוק. מושג הפרטיות איבד מערכו, השותפות והלחיצה על כפתור ה"לייק", מעביר מידע שהיה בעבר פרטי, לאנשים שאינם בהכרח במעגל החברתי הראשוני של הכותב.

נורמן פוטר מעבודתו באחת מחברות ההיי-טק הגדולות לאחר חמש שנות עבודה. למרות תחושת אי-הוודאות לגבי המשך הקריירה שלו בעולם ההיי-טק, נטל נורמן את המושכות לידיו ונקט בפעולות אקטיביות למציאת עבודה אחרת.

"יכולתי לשבת בבית ולבכות על מר גורלי, וכמה שהעולם אכזר", אומר נורמן, "אבל החלטתי באופן מודע להילחם על מקומי בשוק העבודה ולגייס את כל המשאבים העומדים לרשותי למציאת עבודה. מציאת עבודה הפכה לעבודה בפני עצמה, עבודה קשה, שהשתלמה בסוף".