איפה? בעמוד הפייסבוק שלך. בעולם האמיתי יש לנו בממוצע ארבעה חברים ובפייסבוק 150, כולל הבוס, אשר הגיב "נרדמת במשמרת"? אחרי שראה אותך מנמנם בעבודה. בחיים האמיתיים אנחנו מחלקים מנטלית ולפעמים גם פיזית את הרשת החברתית שלנו לקבוצות: חברים מהעבודה, מביה"ס, מהצבא, משפחה, אבל בעולם הוירטואלי החלוקה היא שונה לחלוטין. בחיים האמיתיים חבריי לא היו מעלים בדעתם לשתף את הבוס שלי בנטייתי להתפנק בשנת צהריים בעבודה. המפתח: קבלת החלטות מודעות לגבי טיב יחסינו עם כל אחד מחברי הרשת החברתית שלנו. נקודות למחשבה על החיבור בין מציאות וירטואלית למציאות אמיתית

לפני עידן הפייסבוק, נראה שהפעילות השיווקית של החברות התנהלה בשיגרה, ורשתות חברתיות שפעלו עד אז כמו לינקדאין ומייספייס, לא איימו על הכלים השיווקיים הקיימים. סמנכ"לי השיווק יכלו להביט ברשתות הללו מהצד, ולעיתים להיות פעילים בהם בעיקר כדי לאסוף לידים חדשים, לנהל את אנשי הקשר באופן יעיל יותר, לגייס "חברים" שעשויים לסייע בעבודה, או לאתר מקום עבודה חלופי. הרשתות לא זיעזעו שום דבר, אלא רק היוו כלי נוסף, מעין-סוג של תוכנה חכמה, שיודעת להקל ולשפר את חיי היום יום העסקי.

מחאת האוהלים, שבאה לאחר מחאת הקוטג', המחישה בישראל לראשונה את כוחם של הרשתות החברתיות, כיצד הן תומכות ביצירה ובעידוד של מחאות חברתיות חריפות, ומעמידות את ראש הממשלה וצוות שריו במצב שלא הכירו, בהתמודדות מול ההמון. התקשורת, מתחילה להיות הגוף שמגיב למציאות שהחלה ברשת. עד עתה, היו חייהם של הפוליטיקאים, הרבה יותר פשוטים, כי הם ניהלו מו"מ פוליטי עם כללי משחק ברורים. מה קורה כאשר מדובר בהתנהלות מול המון העם? ומה יעלה בגורלה של ההסתדרות, שבחרה להיות שופרו של העם? כיצד היא תתנהל כאשר יתרחשו הפגנות ענק נגד מחירי החשמל למשל? האם גם אז תתמוך ההסתדרות בהמון העם, ומה יקרה לה אם לא תתמוך? מי שיצא לרחוב נגד ראש הממשלה, יכול לצאת גם נגדה.

הספר החדש QuakeBook מתאר בתמונות ובעדויות אישיות את האסון הכבד ביותר שפקד את יפן. הרעיון לפרסומו החל בציוץ בודד, שהסתיים באסופה מרשימה של עבודות. האסון ביפן, אופיין במסה קריטית של נפגעים מחוברים לרשתות החברתיות, שחלקו את חוויותיהם. "אחד הנוהגים היה להגיב על רעידות אדמה קטנות בטוויטר, ברגע שמרגישים אותם".
מוזר? ישנם אנשים ביפן שלא שמעו מעולם על גוגל, ומנוע החיפוש של יאהו הוא עדיין הפופולארי במדינה. גוגל חשה בשחיקה ארוכה במעמדה והטרגדיה היוותה עבורה הזדמנות להדק את הקשרים ולסייע לנפגעים, במטרה לשקם את המוניטין הפגום שלה. היא רתמה את צי מכוניות הצילום, שעורר בעבר מחלוקת בשל בעיות פרטיות, לתעד את מימדי ההרס ולעקוב מקרוב אחרי השיקום והבנייה מחדש והחלה בפרוייקט הנצחה מרשים של הפצצת הירושימה. אנליסטים: עדיין לא ברור האם מאמצי גוגל ישאו פירות.

750 מיליון משתמשי פייסבוק כבר מזמן מציתים את דמיונם של רבים. גוגל, שראתה כיצד פייסבוק נוטלת ממנה את כתר "חוכמת ההמונים", נחתה כעת עם גוגל +.

מי יותר טוב ממי? מי יוביל? מי יתמוך טוב יותר בפעילות עסקית? ויכוחים עזים מתנהלים כעת בין תומכי גוגל, שאומרים שהיא עשויה לכבוש את טבלת הרשתות החברתיות ומציינים את מצעד היכולות שכבר עומד לרשותה, לעומתם מצביעים תומכי פייסבוק על הקשר בינה לבין מייקרוסופט ול- Baidu ועל רכישת סקייפ.
בפורד, אחת החברות היותר פעילות בזירת המדיה החברתית, שהייתה שותפה לפיילוט העסקי של גוגל+ מאוכזבים, אבל לא סוגרים דלתות

האשטאג הפך לבאזז הכי חם בטוויטר, לכרטיס הכניסה למועדון הגיקים. אאודי היתה אחת החברות הבולטות שהפנימה זאת, וסיימה את קמפיין הפירסום שלה בסופרבול ב- #ProgressIs.

השימוש בהאשטאגס טומן בחובו סיכונים וסיכויים: הוא פונה לקהל המתמצא באינטרנט ושותף לנושאים שעל סדר היום בטוויטר. האשטאג הוא צורת תקשורת, המכניסה את המשתמשים בה "למועדון" מסויים, אבל כמו בכל מועדון, רבים הם אלו הנשארים בחוץ מחוסר הבנה, או חוסר עניין. השימוש בהאשטאג, נפוץ יותר בארה"ב, במערב אירופה וביפן, ונמצא בחיתוליו בישראל. אולם כמאמצים סדרתיים של טרנדים בינלאומיים, נראה שגם האשטאג יעשה עלייה, בעזרתם האדיבה של משרדי הפרסום והיועצים למדיה חברתית

אומרים שטוויטר לא "תפס" בישראל ושפייסבוק שולט בעניינים. אולי זה נכון כשמדובר בכתיבה ושיתוף חברים אך מאוד לא מומלץ להמעיט בערכו של המיקרובלוג כמקור מידע וספק חדשות הכי מהיר, מעודכן ואותנטי. מי שיודע אחרי מי לעקוב, מקבל מידע לא מאתרי חדשות, אלא ממי שיוצר את החדשות. השנה, זה נכון לגבי כל תחום שתחשבו עליו: משופינג ועד פוליטיקה, ובוודאי לגבי מדיה, פרסום ושיווק.

אז מי הם האנשים "הנכונים" ששווה לעקוב אחריהם בטוויטר? אלה גרין משרטטת את רשימת ה-Must, שכל איש שיווק חייב לפחות לדעת על קיומה ועדיף לעקוב אחריה בקפדנות כדי להשאר מעודכנים בכל הנעשה בתעשית השיווק הגלובלית. בינתיים, מככבים בה בעיקר אמריקאים, אבל מי יודע מה יקרה בשנה הבאה.

כך השיב וואהל גאנם, פעיל מרכזי להפלת שלטונו של מובראכ במצרים ובכיר בגוגל. הדיעות של המומחים בעולם חלוקות עד כמה השפיעה המדיה החברתית על הזעזועים במזרח התיכון, אבל רובם מסכימים שהיתה לה השפעה. שאלה חדשה שעולה: האם המדיה החברתית היא הדור החדש של האימפריליזם התרבותי, כאשר היא מעודדת ומחנכת העולם לצרוך עוד פייסבוק ועוד טוויטר, כדי להפיץ ערכים אמריקאים באמצעות השפעה תרבותית, רעיונית. להזכירכם, פייסבוק וטוויטר הם חברות אמריקאיות עם תרבות וחשיבה אמריקאית. ומה דעתכם על התמונה של אובמה עם בכירי עולם האינטרנט? מקרי? חומר למחשבה

האם אתה כרגע בוחן אפשרויות השקעה בחברות ישראליות? "אחרי הראיון הזה, אני חושש שאף חברה ישראלית לא תרצה לדבר איתי". למנכ"ל Garage Ventures – קרן הון סיכון המשקיעה במיזמים בשלבים מוקדמים, ואחד האנשים המעניינים הפעילים כיום ברשת החברתית למעלה מ- 310,000 עוקבים בטוויטר והבלוג שלו דורג בין 2000 הבלוגים המשפיעים ביותר בעולם.
לשרון לוי-מצקין הוא משיב מה דעתו על שיווק ישראלי, איך הוא רותם את המדיה החברתית לטובת עסקיו, מהי דעתו על דו"ח גרטנר הקובע ש-70% מהקמפיינים החברתיים ייכשלו ומסרב לתת תחזית על המגמות הטכנולוגיות לשנת 2011. ראיון מחוץ לקופסה.

אם מדובר על Whole Foods Market אז התשובה היא חיובית. הסופרמרקט למזון אורגני, היה בעת הקמתו ב-1980, בין הבודדים מסוגו בארה"ב, והעסיק רק 19 עובדים. כיום זו הרשת הקמעונאית למזון אורגני הגדולה בארה"ב, בה מועסקים מעל ל-52,000 עובדים, הפרושים בכ-300 סניפים בארה"ב, קנדה ובריטניה. הרשת, שמיתגה עצמה כרשת מזון אורגני וטבעי מספר אחת בעולם, זוכה לאהדת הציבור (ולא בגלל מחירים זולים) ומהווה את מקום העבודה שכולם רוצים לעבוד בו (13 שנים ברציפות). שקיפות, פתיחות, אחריות חברתית, היו אצלה חלק מהקוד הגנטי ולכן היא ביצעה קפיצה מרשימה לעולם הרשתות החברתיות: היא מלהטטת בין כחצי מיליון "חברים" בפייסבוק ועשרות חשבונות טוויטר, ופעילות בבלוגים, בפליקר וביוטיוב, מעדכנת את לקוחותיה עם מתכונים בריאים, מדווחת על קמפיין חברתי בינלאומי לו היא שותפה וזוכה לאלפי תגובות לשאלות שהיא שואלת. אלה גרין משרטטת דיוקן של חברת Low-tech , שהמדיה החברתית כאילו נוסדה עבורה